קטגוריה: הבלוג

בשיחה עם גליה עוז הסופרת המקסימה, ששתינו צריכות להגיע אותו בוקר לבית ספר במושב בצפון הכינרת להרצאות: אני: אז את מבינה, אצלך "סל תרבות" של

כל כך הרבה בני נוער,הורים, מורים וילדים מבקשים ממני לכתוב את הספר השלישי… הרעיון ל"מאלאדר" נוצר כשהייתי כילדה צופה בסדרות אנימה יפנית, עם כל ה"יריית

"מה…?!" חשבתי, כשהסכמתי להנחות סדנת כתיבה בכנס המחוננים הארצי, "נוער מחונן? כזה עוד לא היה לי… זו תהיה, כמו שאומר אייל שני, או הצלחה מסחררת

"מסיימים יום הרצאות ראשון עם טעם של עוד. הסופרת ליאת רוטנר, שבגיל 29 יש מאחוריה כבר 17 ספרים שיצאו לאור והצליחו בגדול, הגיעה להרצות בפני

  2 הרצאות מעלפות בחטיבת הראשונים בגני תקוה, גם מחר אני שם, נחמד להיות אחת מסופרות הנוער היחידות שיש עכשיו בארץ 🙂  תמשיכו לכתוב לילדים/למבוגרים,

תמונות מהקוראים

יום הרצאות בבית ספר מ"מ ב' בצפת. בסוף כל אחת מההרצאות (היו שתי הרצאות) רצו אליי ילדות נרגשות, וחיבקו אותי בחוזקה. אני רגילה שניגשים אליי

וואו. אוניברסיטת חיפה ביקשה שאת קורות החיים לתואר השני (טיפול בספרות), עליי לנסח כסיפור ולא כרשימה. עשיתי זאת, ונדהמתי בקריאה החוזרת, כמה ספרים, סדנאות, עבודות

"כאימא לבנות שלא אוהבות לקרוא, אתמול לקחנו את ספרך מיקו בל מהספריה, הספר מופיע השנה במצעד הספרים לכיתות ד'-ו'. מיתר ביתי לא הפסיקה לקרוא בו