ליאב משך בכתפיו והתמקד בחביתה מקושקשת הנוזלית שלו. זה לא שהוא היה 'רגיל', זה שפשוט כבר לא היה אכפת לו. מאז הריב הגדול שלו עם אבישג לפני כמה חודשים, משהו בהתנהגותו הזחוחה והמחויכת שכל כך אפיין אותו כשהגיע השנה כתלמיד חדש לתיכון ברנסון – נמוג. הוא נעשה יותר ציני ושקט. בעברו, במיוחד בילדותו, היה נוהג … המשך תיכון ברנסון2 – מתוך פרק 5

תיכון ברנסון2 "המלון" פרק רביעי. לאט, לאט התרומם ראשו של ליאב בזהירות מעל לגופו של גיא הישן, ובחן את פניו הישנים, בעיקר את פיו הפתוח, שהשמיע קולות נחירה רמים שנשמעו בכל חלל החדר. יד אחת שלו הייתה תחובה מתחת לעורפו, יד שניה שמוטה מעבר למיטה, וליאב חשד שהוא גם הבחין בטיפת ריר בזוויות הפה הפתוח … המשך הצצה בלעדית לתיכון ברנסון2 – פרק רביעי!

פרק 2 וואו, זה עצום, חשבה אבישג בתדהמה. היא עמדה, מזוודת טרול ביד אחת, מול הבניין העצום של מלון ספיר שהתנשא עד השמיים. שומרים ונערי-מזוודות עטויי מדים יפים בצבעי חום לבן עמדו בשער, ושטיח אדום היה פרוש ממש מול הדלת. שני עמודי שיש עבים מאוד היו מכל צד. אבישג עמדה, מעט מהוססת, והרגישה כאילו היא … המשך תיכון ברנסון2 – פרק שני (בלעדי לאתר!! לפני הדפוס)

ההערות. הקריאות. הלגלוגים. כל חייה, חלק בלתי נפרד ממנה. כי כשאת ילדה ונערה זה לא משנה אם את כבדת משקל ואחת הביישניות הכי שמוטות כתף של בית הספר, או אם את היפיפייה האהודה. זה לא משנה. ההערות הקריאות – הן תמיד יהיו שם. אבישג נאנחה לעצמה, כשנזכרה, איך בכיתה ג' במשקל עודף ועם אפס ניסיון … המשך קריאה בחינם – תיכון ברנסון2 (עוד קטע)

ליאב זכר את היום שבו הבין לפתע כי הומור זו הדרך הטובה ביותר להתעמת מול פחדיו. הומור, זו הדרך היחידה שיש לו להילחם באלה שמקטינים ורומסים אותו. נכון שמול נחת זרועו של אביו לא יכל להשמיע את ההומור הזה. הוא לא יכל לחייך, לא ללגלג, לא למשוך בכתפיו באדישות ולהגיד "לא אכפת לי". מול נחת … המשך קריאה בחינם מתוך – תיכון ברנסון2 (עוד לא פורסם)