הילדה שלא הייתה חד קרן – סיפור מאת ליאת רוטנר
"חדי קרן, אהובים," היא הייתה שומעת בכל יום שהיא הלכה לבית הספר. שם ישבה בתוך כיתה שהייתה בנויה עם כיסאות גבוהים כי חבריה לכיתה היו
דף הבית » קריאה בחינם » עמוד 4
"חדי קרן, אהובים," היא הייתה שומעת בכל יום שהיא הלכה לבית הספר. שם ישבה בתוך כיתה שהייתה בנויה עם כיסאות גבוהים כי חבריה לכיתה היו
פרק ראשון הפתעה בשיח הוורדים ג'ני ישבה על הנדנדה המפוארת וניענעה את עצמה הלוך ושוב מעל הדשא. מבטה שוטט על הגינה רחבת הידיים, שהכול בה
ליאב זכר את היום שבו הבין לפתע כי הומור זו הדרך הטובה ביותר להתעמת מול פחדיו. הומור, זו הדרך היחידה שיש לו להילחם באלה שמקטינים
פרק ראשון ניצן עקפה בחשדנות את הר פחיות השימורים. היא הציצה שוב אל מדף דגני הבוקר ומיקמה את עצמה בין אריזה צהובה של קורנפלקס לשקיות
שבועיים קודם לכן התעוררתי בבית החולים. "באמת שאת לא זוכרת כלום?" שאל הרופא. התרוממתי בקושי. התחבושת הגדולה שסביב לראשי כיסתה חלק מעיניי הפכה את החדר
את חייה התחילה כילדה מכוערת. תחילה כמו כל התינוקות, פחוסה ואדומת פנים, כאילו נשלפה בלתי גמורה מתוך רחם אמה. אבל אז עוד היה אפשר להתלוצץ