קטגוריה: מכתבים

אני מקבלת שוב ושוב מכתבים כל כך מרגשים ומדהימים מכם, שמגלים לי איך הספרים גרמו לכם להיפתח, להתעודד, להתרגש, לקבל תקווה, לרצות להתחיל לכתוב בעצמכם,

"כאימא לבנות שלא אוהבות לקרוא, אתמול לקחנו את ספרך מיקו בל מהספריה, הספר מופיע השנה במצעד הספרים לכיתות ד'-ו'. מיתר ביתי לא הפסיקה לקרוא בו

הכי מצחיק כשהבנות רצות לחבק אותך אחרי ההרצאה – ולזה אני כבר רגילה – ואז בערב את מוצאת את עצמך מתויגת באינסטגרם עם לייקים שעד

היי ליאת. קוראים לי אורי שגב ואני בת 14. היום הגעתי לכנס נוער קורא, ובין היתר צפיתי בהרצאה שלך. כדאי שאתוודה, מעולם לא קראתי ספר

"שלום ליאת, קוראים לי דקל לוי אני בת 14 ואני סיימתי לא מזמן לקרוא את הספר שכתבת "זאבים". אני מודה שלפי השם חשבתי שהתוכן יהיה

עוד מכתב מחמם לב על "זאבים" – הפעם מגילי כהן המתוקה: "שלום רב, שמי גילי אני נערה. אני קראתי את הספר שלך "זאבים". זה היה

כל הדרך לוושינגטון וחזרה, הגדולה היתה שקועה בספר שהבאתי לה מהספריה פה. "את יודעת שאני מכירה את הסופרת?" שאלתי אותה. "באמת?!" הביטה בי במבט חדש.

ירדן רוטנר כותבת: "אני זוכרת שאשכרה ראיתי אותך בחדר שלך יושבת ומחברת את הקרטונים של זה לכריכה, מציירת אותה וכותבת ומחברת הכל לספר שלם כמתנה

מכתבו של אפיק. השבוע חתמתי על הסכם עם "אייקסאט" לאישור להקליט לספריות את כל ספריי, לאחר שבמכתבו השני סיפר אפיק שאת הרוב קרא בכתב ברייל