היפראקטיביות.
בואו!
בואו נחיה בשלום כדי שאתם (הלא היפראקטיביים) תוכלו להפסיק להילחץ ולהיעלב מאיתנו, ואנחנו (ההיפראקטיביים) נוכל להפסיק להצטרך להתנצל על האנרגיות המתפרצות שלנו ועל חוסר השקט שלנו.
להלן מספר דברים שידעתם ולא ידעתם על היפראקטיביות.
1. היפראקטיביות אינה הפרעת קשב.
אל תתבלבלו משלל המאמרים והיועצים בגוגל. אדם היפראקטיבי מסוגל להיות מרוכז ב100% בצורה מדהימה במשהו, יותר מכל אדם אחר, ובלי שום תרופות. כל עוד הנושא מעניין אותו, וכל עוד הוא רשאי להיות בתזוזה כלשהי כדי לשמור על הריכוז הזה. למשל: ילד עם הפרעת קשב בלבד יכול לשבת בנחת בכיסא, אבל מבטו ומחשבותיו ינדדו למקומות אחרים. היפראקטיבי לעומת זאת – לא מסוגל לשבת בכיסא בנחת אף פעם, אלא אם כן הוא ממש רדום או סובל מאוד. הוא עשוי לנקוש בנעלו או באצבעותיו או משהו דומה כשהוא מתרכז וזה סימן לכך שהכל נכנס למוח שלו.
כיצד יש לנהוג? – תנו לנו לזוז איכשהו, גם אם במשחק באצבעות. אם זה מפריע לכם, תוציאו אותנו מהחדר. לטובת כולם.
2. היפראקטיבים מדברים מהר! ובקול!
כן, כשהיפראקטיבי חש מוטיבציה למשהו הוא ידבר או יחשוב או יכתוב במהירות רבה. אין טעם להילחץ משטף המילים המהיר! איש לא מצפה מכם לקחת בחשבון את כל ההצעות, הרעיונות, האפשרויות והסיפורים שלנו. ואל תחשבו אנו מאיצים בכם, או ממהרים.
כיצד יש לנהוג? – תישארו רגועים, נינוחים וחייכנים. עדיין, ההיפרקאטיבים ימשיכו לדבר במהירות ובאנרגטיות, תתרגלו לזה וזהו.
3. היפראקטיבים לעיתים נשמעים לחוצים/עצבנים.
ייתכן שהם יזכירו לכם איש מכירות אנרגטי שבדיוק הגיח מהאדמה כדי למכור לכם משהו, אבל זו רק פרשנות שלכם.
כיצד יש לנהוג? – יותר נכון, כיצד **לא** לנהוג: אל תגידו משפטים כמו "טוב, מה את בלחץ" או "אוקיי, אבל תירגע, אתה נשמע עצבני" ובעיקר, הכי חשוב, לא להיכנס לעמדת מלחמה, לכעוס, לחשוב שאנו באים להתווכח. לפעמים כשהיפראקטיבי מנסה להסביר את עמדתו הוא נשמע כשוחר לקרב, כי כל האנרגיות האלו כנראה מאיימות כשאתה במצב של עימות. זיכרו כי האנרגיות האלו הן חלק ממנו, הוא לא הוציא אותן במיוחד כדי לתקוף אתכם.
4. לפעמים, היפראקטיביים הם חסרי טאקט.
כשחושבים במהירות ויורים מילים, עשויים להגיד משהו שמי שמדבר לאט וברוגע היה מבין כבר בתחילת המשפט שזה יישמע בעייתי או מעליב. במקרים רבים לא יעזור להיפראקטיבי אם גם הוא ינסה לעצור ולחשוב בכל פעם, כי במצב האנרגטי שלו הוא פשוט לא מעלה על דעתו את הרגישויות המורכבות שבכל סאבטקסט. בדיעבד, אם תסבירו לו – הוא יבין ואף יתנצל. כי זה באמת לא היה בזדון.
כמו שאדם מגמגם לא ידבר רציף אם תנזפו בו. ובעל הפרעות קשב לא יתרכז פתאום אם תדרשו זאת ממנו. ככה גם אדם היפראקטיבי, לא תמיד מסוגל או מספיק לעשות את החשיבה הכפולה המתוכננת לפני כל משפט. זה לא בגלל אנוכיות.
4. בדרך כלל יש להיפראקטיבי יש שני מצבי צבירה: 100% או 0%.
הוא לא מכיר 50%.
ולכן, כל ישיבה ארוכה שבה צריך להקשיב ולדבר, או שיחה ארוכה עם מכר ותיק על כוס קפה, כשלא ברור באיזו שעה זה מסתיים, תהיה עבורו אתגר. אם אנחנו נראים חסרי סבלנות או מתנועעים במושב או מנסים להחליט יחד "מתי זה נגמר" זה לא כי אנו שונאים אתכם או מזלזלים בישיבה החשובה, אלא כי הידיעה "מתי זה נגמר" עוזרת להיפראקטיבי לצלוח את השעה הזו של ה50%, במינימום תזזתיות וקוצר רוח.
אבל כשאנחנו 100%??? — אנחנו כל כך מרוכזים, יוצרים ואפקטיביים, שאנחנו מבצעים דברים מדהימים ומדויקים שידהימו אתכם.
ומצד שני, אחר כך בא ה0% – ואנחנו ישנים או בוהים בתוכנית טראש בלי אף רצון להניע שריר במוח או בגוף.
כיצד יש לנהוג? – קבלו אותנו כמו שאנחנו.
ואנחנו – נשתדל להאט למענכם.
שלכם בתודה,
האנשים עם הקוצים