מכתבים שלכם

אני מקבלת שוב ושוב מכתבים כל כך מרגשים ומדהימים מכם, שמגלים לי איך הספרים גרמו לכם להיפתח, להתעודד, להתרגש, לקבל תקווה, לרצות להתחיל לכתוב בעצמכם, להעז לקרוא עוד ספרים, להתמודד עם הפרעות קשב, להבין קצת יותר טוב את ההורים, לדמיין מה מרגישות דמויות אחרות, לשכוח לרגע מהעולם, להתחבר יותר טוב לעולם, להתאהב, לבכות, לצחוק ולשקוע בחלומות ערים לתוך הלילה.

פנימיה

בב

ליאת שלום, אני תהל, בת 15.

התחלתי לקרוא את הספרים שלך בגיל 8 וחצי, אני ממש מעריכה את כל העבודות שלך והכתיבה שלך פשוט מדהימה.. למרות שאין לי ספק שאת כבר יודעת את זה הספרים שלך גרמו לי להעלות חיוך ולהתעסק בדברים אחרים בזמן הגירושים המכוערים של אמא ואבא שלי בגיל 10, על העצב והבכי שגיליתי שאבא שלי נשלח לכלא ולא אוכל לראות אותו יותר. הם גם היו איתי במיון שגילו לי את המחלה שלי ( סוכרת נעורים ) וגם במיון האחרון (שבוע שעבר). הם גם היו לצידי כשעשו עליי חרם בכיתה.. ואפילו היום, כשאמא שלי לא מוכנה שאחזור הביתה . אני רוצה להגיד לך שאני משתוקקת לכל שורה ושורה בספר, הדימיון מאפשר לי לגלוש ולדמיין את הדמויות וספרים הם האהבה שלי. אני רוצה להגיד לך תודה שגרמת לי להעלות חיוך ברגעים הכי קשים שלי בחיים, ושבזכותך גם התחלתי לכתוב ( אפילו שזה רק למגירה ) .. אני ממש מקווה שעוד ייצא לנו להיפגש, אני כותבתאת ההודעה הזאת עם דמעות בעיניים מרוב הערכה וזכר לימים שהיו לי קשים. תודה לך ליאת , שאת פשוט בנאדם כזה מדהים .

חג שמח ושבת שלום

תהל

*****

כמחנך בחטיבת הביניים, רוב התלמידים הם נוער בסיכון.

יכול לספר על כך שכמעט שתלמידים אינם קוראים, אך כשיש ספר על השולחנות כמעט תמיד זה אחד הספרים שלך.וההתלהבות שלהם לקראת הפגישה איתך הייתה גדולה.

שאול מנסבך

*****

עבדתי בסטימצקי כ3 שנים וראיתי כמה הנוער צמא לספרים שלך. אגב אמרתי לך כבר אבל הספר זאבים הוא הכי טוב שלך כל כך הרבה עומק ספר עם אמירה חזקה כל כך קראתי אותו פעמיים וכל פעם אני רואה דברים אחרת ! עכשיו התגובה חח זה כל כך  מעצבן שאין הכרה ! אני בזכותך התחלתי לקרא ! אני חושב שקיץ אחד ביחד והמשכיו הם ספרים חשובים מאוד לנוער ! אגב ההפך הוא הנכון הכי קל לכתוב ספרות למבוגרים הרי להכנס לראש של נערים ובעיקר היום בעידן האינטרנט שאין ערך למילה הכתובה דווקא היום הכי צריך לתמוך בסופרים כמוך כי בזכותך הנוער נראה אחרת הנוער קורא ולא עסוק בתכנון חרם או השפלות של ילדים אחרים ! אני רק מאחל שאת תוכלי להתפרנס בכבוד ושתמשיכי בעבודת קודש שאת עושה ! אז אני עומר אני בן 23 ואני קןרא את הספרי נוער שלך ובטוח שהם יותר חכמים בוגרים ומשכילים מכל ספרי הפרוזה !

עומר יעקב שבירו

*****

ליאת רוטנר כותבת סיפורים לילדים וגורמת לילדים להרגיש שייכות בדרך שיוכלו להזדהות איתה בזמן שהם קוראים את זה ממשהו חינוכי כמו ספר, וברמה מילולית גבוהה ומנקודת מבט גם בוגרת.
למשל בספר זאבים, קניתי אותו ישר ממנה בנוער קורא וסיימתי כעבור יומיים ורצוי לציין שאני דיסלקטית אז כמובן שישבתי וקראתי מהיום בו קניתי עד ללילה למוחורת, לאחר קריאת הספר היו לי אלפי שאלות וה ת פל אתי שסוף סוף יש כותב שאכפת לו מספיק כדי לענות לי עליהם ולהקדיש לי מהזמן הבאמת יקר שלו, לאחר מכן שאלתי איך היא ממציאה את כל המשפטים האלה, שגרמו לי כל כך להתחבר לסיפור ולגיבורת הסיפור, והיא, שלא כמו סופרים אחרים, לא הזניחה את זה כ"זה נתון לפרשנויות" היא אמרה, שהיא אפילו לא שמה לב אליהם, זה מדהים לדעתי איך היא פשוט כתבה וכל הדברים המדהימים האלה פשוט יצאו, למשל משפטים כמו: "שפתיה היו משוכות בגוון בורדו שבכלל לא נראה מושך אלה להפך, מוגזם מעט. כמו ילדה בת עשר שמתאמנת עם איפור של מבוגרת." פה למשל, הרגשתי מדהים, כי כמובן שכולם שמים לב לאיפור מוזר ביותר של מבוגרות מסויימות, אבל זוהי פעם ראשונה ששמעתי תיאור מדוייק של מה שחשבתי. ואז הופיעה המשפט הבא: "או יותר נכון: אשה שמעולם לא היתה לה ילדות של ילדה מבוגרת" קודם כל, זה מראה חשיבה כל כך מיוחדת בילדה, הבחנה באנשים, חשיבה מעבר, זה דברים קטנים שגם אני שמה לב אליהם הרבה, הפרטים הקטנים שמסגירים דברים מהבן אדם וגורמים לי להרגיש שייכת והגיונית, לא רק לי לכל מי שקרא את הספר, לדעתי זאת פסקה מדהימה בטירוף: "זה מעודד לשמוע שאנשים חושבים שאני מוזר. כי לדעתי, האחרים האלה סתומים. אז מזל שהם רואים בי מוזר, אחרת זה היה אומר שגם אני סתום כמוהם." זה מראה נקודת מבט מדהימה שפונה לילדים ולא רק מתמיירת להגיד זאת, אין ספק שהספרים ראויים ליותר מהערכה, אני שמחה שיצא לי ההזדמנות לקרוא את הספרים האלה לא הייתי מוותרת על זה בעד שום הון שבעולם הכתיבה שלה מדהימה ונקודת המבט מעניינת וחשובה לדעתי.

שחף גל

*****

ליאת שלום,

אני זוכרת את היום שבו התחלתי לקרוא את קיץ אחד ביחד והאמת שקיבלתי את הספר ומעולם לא קניתי אותו. הספר הראה לי שכולם יכולים להסתדר בסופו של דבר ולמצוא את היתרונות שבכל אחד. כשהתחלתי לקרוא אותו הייתי בתקופת פוסט טראומה מחרם שכבתי שהיה עליי והיה לי קשה להתחבר עם אנשים, הספר שלך היה המקלט שלי ובעצם כל הסדרה כי המשכתי אותה והתאהבתי בכל רגע ובכל זוג. קראתי גם את מלאדאר ומאז השם תום הוא השם האהוב עליי ביותר בעולם. התמכתי לסדרות הספרים וחפרתי עליהם לכל ילד שהכרתי, קראתי כל סדרה וכל ספר וכל המשך והחלום שלי היה להפוך את הספר שלך לסרט בגלל אהבתי הרבה לקולנוע.

הספר שלך שינה את כל נקודת מבטי על עצמי ועל העולם, למדתי לא לשפוט את כולם על פי איך שהם נראים ולא לאהוב על פי חיצוניות. השנה יצא הספר שלך עד האופק שהחזיר אותי אל הסדרה הראשונה שקראתי קיץ אחד ביחד. להרוס קאנונים זה לא הדבר הכי נחמד שעשית, אבל אני התאהבתי בספר ממבט ראשון. הכתיבה שלך היא הדבר שעורר בי את הרצון לכתוב ולמרות שאני עוד לומדת את תהליכי הכתיבה אני כבר כתבתי סיפור או שניים. את הסופרת האהובה עליי בכל העולם ואני אובססיבית על כל ספר שלך וכל מי שמכיר אותי יודע את זה.

תומר ג.

*****

ספרי נוער הכי יכולים לשנות את החיים.

אנחנו בגיל כזה הפכפך וכל כך לא יציב רגשית שהספרים הם מקום המפלט המושחם בשבלנו.

אני חושבת שלכתוב לנוער זו עבודת קודש וכ"כ סיזיפית..

למצוא דמות שתשאיר אותנו בקריאה, לעניין אותנו, לסקרן, להצחיק ולרגש עד דמעות!

ליאת היא בין הסופרות הבודדות בארץ שמצליחות לעשות זאת נהדר!

אני יכולה להעיד על עצמי, שלאחר היסודי בקפיצה המטלטלת לחטיבה הנוראית- סדרת קיץ אחד ביחד פשוט הצילה את חיי.

עכשיו, כשאני בסוף כיתה י אני מבינה שדמויות הספר, ההתנהגות שלהם והעלילה באמת לימדו אותי להתמודד.

אפשר לומר שגדלתי על ספריה של ליאת.

השתנתי לטובה ללא היכר!

אפילו אמצתי תכונות ותחביבים מדמויות הספר.

ספרה "זאבים" שמתח את גבול היכולת שלי פתח לי צוהר למחשבה מעמיקה שלא ידעתי שהיתה לי!

חן שבת בת 16

****

אני אסתי, בת 15 מתל אביב.

לפני כמה שנים לא הייתי קוראת ספרים בכלל.

כשהייתי בכיתה ח' התחלתי להשאיל ספרים יותר בוגרים (ולא קומיקס) מהספרייה הציבורית, ראיתי שלושה ספרים ארוכים והתלהבתי, כי סוף סוף היה לי איך להעביר את הזמן בשבת. (רק התחלתי לשמור שבת באותה תקופה).

אז התחלתי לקרוא את 'קיץ אחד ביחד' והייתי מרותקת. אהבתי (ואני עדיין אוהבת) את סדרת הספרים הזאת מאוד.

בכיתה ח' התחלתי בעצמי לכתוב, וכל כך רציתי לכתוב כמוך, רציתי לגרום לכל מי שקורא את מה שאני כותבת להרגיש בפנים, לגרום לו להרגיש כמו לפחות אחת הדמויות. אז התחלתי לכתוב.

היום אני לקראת סיום של כיתה י', ואני חושבת שהכתיבה שלי השתפרה, אבל בטוח יש לי עוד הרבה ללמוד.

את 'זאבים' קראתי לא מזמן, משהו כמו ארבעה חודשים בערך, וזה מה שגרם לי לחזור ולחפש עוד ספרים שלך. אחרי שקראתי את הספרים שציינתי למעלה (שאותם קראתי בשבתות) איכשהו פשוט הפסקתי לשמור שבת וגם לקרוא. בתחילת השנה הזו חזרתי לשמירת השבת ויחד עם זאת גם לקריאה של ספרים. (הייתי כותבת ופחות קוראת).

בשנה האחרונה קראתי רק ספרים של סופרים מחו"ל. ספרים כמו 'תיכון לילה' ו'אחרי ש..' , 'אשמת הכוכבים', 'ללכת בדרכך' וכדומה.

בשבת האחרונה קראתי את 'תיכון ברנסון' (ואז גם את שני הפרקים שכתבת ושלחת במייל) ואני מחכה כל כך להמשך!! (רמז…..:))

אז חשוב לי שתדעי שהספרים שלך, או שאולי יותר נכון לומר – הכתיבה שלך, גרמו לי לרצות לעשות משהו כזה בעצמי, ובזכותך מצאתי את הכישרון הזה בי (או לפחות אני חושבת שיש לי כישרון כזה, חושבת ומקווה חח)

אני מודה לך מאוד על זה שהכתיבה שלך גרמה לי להוציא ממני דברים טובים!

אסתי

*****

כאימא לבנות שלא אוהבות לקרוא, אתמול לקחנו את ספרך מיקו בל מהספריה, הספר מופיע השנה במצעד הספרים לכיתות ד'-ו'.
מיתר ביתי לא הפסיקה לקרוא בו מרגע שנכנסה לרכב ועד לשעות הלילה
ובבוקר בגאווה סיפרה לי כי סיימה אותו ורוצה עוד.
באותו רגע הרגשתי אושר והייתי חייבת לספר לך.
שמחתי לשמוע כי בקרוב יצא ספר המשך, ומבטיחה לספר זאת לבנות.
בנתיים נתחיל את ספרך " קייץ אחד היחד".
תודה על כתיבתך שמגיעה ללב הילדים.

אילה

*****

היי ליאת,

אני ילדה שדיי עסוקה בעצמה,באייפון ובדברים שטחיים ורגילים,

אבל לפני שבוע עברתי ניתוח קשה,בגב,וקיבלתי במתנה את הספר  שלך-״זאבים״

בהתחלה נרתעתי,אני?ספר?אוי!

אבל אמרתי ששווה לנסות,

חח הופתעתי מעצמי,כי סיימתי את הספר תוך שלושה ימים שזה משהו שממש לא אופייני לי

אבל הספר שלך-עורר בי את הרצון לבטא את עצמי ולכתוב ולקרוא.

ממש אהבתי את הספר ובזכותך אני ימשיך לקרוא!

בתודה,

עדי ח.

****

בתור התחלה אגיד כי זה שספר מוגדר כ״נוער״ לא אומר שאין קוראים יותר מבוגרים שקוראים אותו. כמו כן אציין כי ספרות רבה שבארץ נקראת בפשטות ״נוער״ בחו״ל מוגרת כ young adult, חתך אוכלוסיה של גילאי 16-25.

ספרים שכאלו לוקחים זמן עבודה רב והשקעה עצומה. אין שום סיבה שסופרים יקבלו פחות כסף כי  רשמית חתך האוכלוסיה אליוהם פונים הוא צעיר יותר.

מצרפת תמונה של 8 מתוך 10 הספרים של ליאת רוטנר שנמצאים אצלי בבית וקראתי- את רובם כמה פעמים. יותר מכולם אני אוהבת את הספר קיץ אחד ביחד שמלווה אותי כבר מרגע שיצא, וכל שנתיים-שלוש אני קוראת מחדש. שני הספרים שלא מופיעים בתמונה הם ״תחת כנפך״ הספר ״למבוגרים״ ו״זאבים״ שהשאלתי לאמא שלי, בת 56 ובהחלט לא יכולה להחשב ״נוער״.

היחס שנהוג עד כה מגוחך וגורם לשאלה – האם בכלל שווה להיות סופר בישראל.

ליהיא רבין

*****

"האם הנוער בארץ לא קורא?  – חבריי המבוגרים, התנתקתם לגמרי.

הוא קורא, ולכם, עם הסמארטפונים ומתוך המירוץ ששכחתם שאתם נמצאים בו, כדאי להביט בו, וללמוד אותו מחדש.

להפסיק לומר מה הוא לא עושה ואיפה הוא כושל. תתחילו מספרי נוער, אפילו. הם מחוברים לנוער, מבינים דרכם נוער ולא סתם הנוער קורא אותם ונעזר בהם כדי להתמודד ולהבין את העולם.

את "קיץ אחד ביחד" של ליאת רוטנר קראתי כשהייתי בחטיבת הביניים והזדהיתי עם הדמויות.

האם זה עודד אותי לקרוא? – ברור! סוף סוף אדם מוכשר מספיק כדי לכתוב סיפור מרתק עם דמויות מורכבות מצד אחד, ומדבר בגובה העיניים מצד שני. לא מנסה לחנך כמו שסופרים ישראליים 'חינוכיים' אחרים טורחים לעשות.

האם זה עודד אותי לכתוב? – ברור מאד. בעיקר כשגיליתי שהספר נכתב כשהעלמה הסופרת הייתה בת נוער בעצמה."

רותם ה.

*****

"ליאת רוטנר היקרה,

אנחנו בני הנוער של העידן הטכנולוגי, יש עלינו סטיגמה נוראית שאנחנו לא קוראים,

אבל זה לא נכון! אני קוראת כל החברות שלי קוראות, המון נערים בגילי שאני מכירה קוראים ואתם חושבים שכל מה שאנחנו עושים כל היום זה רק אינסטגרם או סנאפצט…

וספרים הם פרי התוצר של הסופרים, עובדים קשה עליהם, חושבים מלא, מלא תיקונים להמציא דמות? זה קשה!

אני לפני כשנה התחלתי לכתוב סיפורים משל עצמי, אבל לא היה לי אמון, אמרתי לעצמי איך נערה בגיל 14 באמת תוכל להגיע לגדולה?

…כשקראתי על ליאת רוטנר שהתחילה לכתוב בגיל 14 משהו בתוכי נדלק.

ניתקלתי בספר 'זאבים' שלה. בשנייה שהתחלתי לקרוא את הספר לא יכול לעצור עד שסיימתי.

הודהמתי לגלות שבזאבים היו כל כך הרבה רמזים מטרימים נסתרים, הספר בנוי בצורה כל כך חכמה שמעבר לכל ספר שקראתי אי פעם.

זה מהספרים שמשחקים לך במוח בצורה חיובית כמובן זה שם אותך במקום של כן אני סופר כל יודע אבל אתה לא יודע כלום.

ליאת רוטנר היא קודם כל אדם, אדם מדהים שיצא לי להתכתב איתו כבר מספר פעמים בשנה החולפת.

אני פיספסתי מפגש איתה לצערי אך היא הסכימה לעשות מפגש חדש קרוב עבורי ליד הבית רק בכדי שאני אכיר אותה.

אני רוצה שתדעו שהיא באה במיוחד בשביל לפגוש אותי, ועוד אין לה רכב פרטי היא באה לגמרי בעצמה, באוטובוסים, רכבות….

ליאת רוטנר לא רק סופרת,

היא הכי אנושית לקוראים שלה,

תמיד מחממת את הלב, עושה אלפי מפגשים ברחבי הארץ והחתמות ספרים למה? בשבילה? לא, בשבילה זה יהיה יותר קל לוותר על זה על כל התזוזים מעיר לעיר, אבל לא היא לא מוותרת, היא עושה את זה בשבילנו, בשביל הנוער הקורא!

תודה רבה ליאת רוטנר על הכל!

על החתום

דקל לוי

*****

אני מעריצה שלך שנים. תודה שכתבת תוכן שפוי, לא מיזוגני ונהדר לנוער, בעיקר לקוראת שהייתה אני❤️
בעולם בו סמדר שיר הסתובבה חופשי ומבזה דימוי גוף נשי, האשמות קורבן וסטריאוטיפים מגדריים- היית אוויר לנשימה.

בר א.

*****

אני ספרנית לא מאתמול, ופעמים רבות פגשתי בתלמידים שביקשו ממני את ספריה של ליאת רוטנר. כדי להשלים את ספרי הסדרה "קיץ אחד ביחד", או "כי אחותי מאוד אוהבת את הספרים שלה, אז תני לי ספר שהיא כתבה, לא חשוב איזה". היו גם תלמידים שביקשו את ספר ההמשך ל"מיקו בל", שהיה השנה במצעד הספרים.

מכל התלמידים שאוהבים את ספריה של ליאת רוטנר, הכי מרגש הוא סיפורו של עילי (שם בדוי), הלומד בכיתה ה'3, כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רוממה בחיפה.
עילי לא ידע לקרוא עד לפני שנה וחצי. היום הוא קורא נלהב.
בתחילת  השנה ביקש ממני ספר "על מישהו שאיבד את הזיכרון בגלל שקיבל מכה בראש".   לאחר שהעליתי את בקשתו בקבוצת ספרנים באינטרנט ושאלתי אם מישהו מכיר ספר כזה, ליאת המליצה לי על ספרה "זאבים". זה בדיוק ענה על הצורך של עילי. הוא קרא את הספר והיה מאושר.

בחודש מרץ השנה עילי שאל אותי מתי יצאו הספר השלישי והרביעי בסדרה מאלאדר, שכתבה ליאת רוטנר. מאחר שלא יכולתי להשיב על שאלה כזו, הפניתי אותה לכותבת דרך הפייסבוק. ליאת השיבה שכרגע היא עובדת על משהו אחר, אולם היא סיפרה לי את התקציר לספר השלישי בסדרה. העברתי את המידע לעילי. כששמע את התקציר, עטו עיניו מבט חולמני והוא אמר "וואו" מאושר.

בבוקר תרבות שנערך בבית ספר רוממה ב-9 במאי, יום לפני ההצבעה למצעד הספרים, כיכבה הספרייה במרכז האירוע. תלמידים הכינו מצגת על ספרים וקריאה. הם סיפרו אלו ספרים הם אוהבים לקרוא ומה הקריאה תרמה להם.
עילי, תלמיד כיתת החינוך המיוחד, בחר לדבר על מאלאדר, ואלו הדברים שאמר:

"הספר שעליו אני רוצה לדבר הוא "מאלאדר 1 – קסם הקמע", שכתבה ליאת רוטנר.
בספר כתוב על שבעה ילדים שגרו בבית יתומים. הייתה הפצצה על בית היתומים והילדים גילו מנהרה, שמובילה למאלאדר (שנמצאת במימד אחר).
קראתי את הספר בטיול בפורטוגל, ולא יכולתי להפסיק לקרוא אותו. הספר סחף וריגש אותי עד כדי כך, שהוא ניתק אותי מהמציאות לגמרי ולא התרכזתי בכלל בטיול, אלא בספר."

אגב, בזמן שליאת השיבה לי על השאלה לגבי מאלאדר, הייתי בעבודה. בדיוק נכנסה תלמידה ושאלה אותי מתי יצא ספר המשך למיקו בל. לשמחתי יכולתי לנצל את ההזדמנות, והפניתי את השאלה לליאת. היא ענתה לי שהספר יצא כנראה בקיץ. את התשובה הזאת יכולתי להעביר גם לאותה תלמידה וגם לכל הילדים, ששאלו אותי בהמשך מתי יצא מיקו בל 2. אז ליאת, בבקשה לפרסם את הספר, מפני שתלמידים רבים ממתינים לו!

אסנת אהרוני

****

אני מאוד אוהבת את הספר עד האופק כי אין דמות אחת  שהכי שמים לב אליה וזה מאוד מאפיין את הכתבה שלך וזה מיוחד ולכן אני חושבת שצריך להפעיל את הראש ולסנכרן בין כל הדברים שקרו לדמות הזו ורגע, גם הדמות הזו השתתפה באירוע או לא?

אני בת עשר וחצי (כמעט אחת עשרה) והדמויות קצת יותר גדולות ממני ויש לי אח גדול בגיל שלהם ולכן זה גרם להבין ולהתחבר לחיי.

עד האופק הוא הספר האהוב עליי.

אני חושבת שלנערים מאוד קל להתחבר לספר ובטח אם יש להם בעיות בחיים כמו שלכל אחד יש אז אני חושבת שמאוד קל להתחבר לספר.

ממני,

נועה בן אפרים מחיפה

*****

אני זוכר איך קראתי את ספרי ליאת רוטנר ואיך בלעתי אותם ואת המשכיהם עד היום.

האמרה של משרד התרבות כי קל לכתוב לנוער והנוער לא קורא….

תרשו לי להגיד על זה רק דבר אחד – אם לא הייתי קורא את הספרים שלה אחרי הארי פוטר, כנראה לא הייתי מוציא ספר היום.

ניר בן שמעון

*****

כי חשוב לי שאת וכולם ידעו כמה הספרים שלך חשובים ומשפיעים לא רק עליי, אלא על כל הנוער בישראל.

קראתי את קיץ אחד ביחד לפני כמה שנים, ונהניתי מאוד מאוד מהכתיבה העשירה והדמויות- אבל בתור ילדה שהתשוקה הגדולה שלה הייתה ונותרה פנטזיה, את בטח יכולה לדמיין כמה גדול היה האושר שהרגשתי כשקיבלתי במקרה את מאלאדר כמתנה ליום ההולדת- לסופרת הישראלית האהובה עליי יש ספר פנטזיה! אני חושבת שסיימתי את הספר הראשון תוך יום או יומיים- כי באמת לא הייתי מסוגלת להניח אותו- ואז גררתי את אמא שלי לקנות את השני בסדרה. אין לי אפילו דרך להתחיל לתאר לך כמה אהבתי וכמה אני עדיין אוהבת את הסיפור הזה, אבל הוא ליווה אותי לאורך כל כיתה ו' כשההתמכרות שלי להארי פוטר הייתה בשיאה. הארי ותום; לא יכולתי להחליט את מי מהם אני אוהבת יותר. עכשיו, כשאני מסתכלת על זה מנקודת המבט של בת 15, לתום בהחלט יש את זה, אפילו יותר מכשהייתי בת 12. כאילו, עיניים סגולות וגישה אדג'ית- מה מנצח את זה?

שום דבר. שום דבר לא מנצח את זה. שום דבר לא מנצח אותך ואת הכתיבה המדהימה שלך והדמויות החיות שלך והדרך שבה את מעשירה כל כך הרבה ילדים ובני נוער לכל אורכה ורוחבה של הארץ שלנו. ובעולם אידאלי, את היית מקבלת תמורה הוגנת על ההשקעה האינסופית שכרוכה בלהכניס פיסה מהנשמה שלך לתוך סיפור ולחלוק אותה- אבל בעולם שלנו, או בארץ שלנו, ליתר דיוק, את צריכה להיאבק על כך. אז המעט שאני יכולה לעשות, בתור אחת מתוך כל כך הרבה נערים ונערות שמעדיפים לא לחיות בעולם בלי הסיפורים היפהפיים שלך, הוא לתמוך בך.

גם ככה תכננתי לשלוח לך מכתב, או הודעה, כבר הרבה זמן- מאז גיל 12, למען האמת. למה אני דוחה את זה? רציתי לצרף את הספר שלי, להודות לך על שנתת לי הרבה השראה להושיב את עצמי מול המקלדת ולהאמין שאני מסוגלת לעשות את זה- כי לכתוב תמיד אהבתי, אבל ספרים ישראליים פחות. ולא רציתי להיות סופרת ישראלית. לא האמנתי שיש לי עתיד בתור אחת. אבל אז הגיעו הספרים שלך ושינו לחלוטין את התפישה שלי.

הספר שלי כבר גמור, אבל כרגע עדיין במגירה. אני רוצה להאמין שיש לי עתיד בתור סופרת ישראלית. אני רוצה להאמין שאוכל לעסוק בעתיד בתור מקצוע בדבר שאני כל כך כל כך אוהבת- ושאת תוכלי לעשות את זה כבר עכשיו, כי בכנות, בלי הספרות, אין לאף אחד כאן תקווה.

אני מצטערת על החפירה, ומצטערת על הרגשנות, ואני מניחה שהשורה התחתונה שלי כאן היא שלמרות שבטח קראת כבר כל כך הרבה הודעות שאומרות לך את זה- את היווית השראה כל כך גדולה עבורי, להפוך לסופרת, והענקת לי ולהמון ילדים וילדות אחרים סיפורים שליוו אותנו ועזרו לנו לקבל החלטות או להתחמק ממציאות שהיינו צריכים גיחה קטנה ממנה.

אל תפסיקי. אל תוותרי. אנחנו מגבים אותך. אף אחד לא יכול לקחת ממך את הזכות לעשות את מה שאת אוהבת, ומה שאת כל כך כל כך טובה בו. הספרות הישראלית צריכה אותך, והמאבק שלך באמת מדהים.

שולחת המון אהבה ותמיכה,

גילי נגר

*****

רציתי להגיד לך תודה

לפני כמה זמן היית בבית ספר שלי (גבעת שמואל…) וממש הזדהתי איתך בכלל כאדם,  תמיד אמרו לי שאני מדברת מהר מידי ולא יכולה לעמוד במקום, ועשכל החברות שלי ניסו לעקוב אחרייך אני פשוט הקשבתי כאילו את מדברת רגיל,  כל כך הזדהתי עם סיפורים שסיפרת על עצמך.

ולמען האמת לפני כן לא קראתי את הספרים שלך

וכשחזרתי הביתה הפצרתי באמא שלי לקנות לי את 'קיץ אחד ביחד' שפשוט התאהבתי באמת כל כך הזדהתי עם המקרים ועם הדמויות שם.

אחר כך קראתי עוד ספרים שלך וכל אחד כזה הוא אוצר…  וכל אחד יותר טוב מהשני.

אבל הכי רציתי להגיד לך תודה היא על העבודה שעד עכשיו כתבתי לעצמי כל מיני סיפורים שמתבססים על החיים שלי אבל את כולם לא הקראתי לאף אחד ואת נתת לי את האומץ לבוא ולהקריא את זה לפני חברותיי.

מקווה שלא היה ארוך מידי

תודה!

רוני סער

*****

קוראים לי אורי ואני בת 14. היום הגעתי לכנס נוער קורא, ובין היתר צפיתי בהרצאה שלך.

כדאי שאתוודה, מעולם לא קראתי ספר שלך. עד שהדבר יבוא על תיקונו (והוא יבוא, כמובן!), רציתי לספר לך שמאותה הרצאה יצאתי ברגליים רועדות ועיניים פעורות לרווחה, כמעט כמו בפעם ההיא בה נשארתי ערה לילה שלם כדי לסיים ספר של הרלן קובן.

ההרצאה שלך כל כך ריתקה אותי. המשפטים שלך סחפו אותי לחלוטין לתוך עצמי ולתוך ההזדהות העצומה שלי איתך. אני כותבת מאז שאני בת שמונה, אני חושבת. סיפורים, שירים, ספרים ועוד הרבה מאוד חיות אחרות שקשה לי להניח תחת כותרת אחת בלי להתבלבל יותר מידי.

אני חושבת שזה התחיל מסיפור שנכתב במחברת אדומה דקה כשהייתי בכיתה ג', על ילדה שעוברת לגור בבית חדש, מגלה חדרים סודיים עמוק תחת יסודות הבית ויחד עם הילדים השכנים היא מפענחת תעלומות מוזרות בעיר. בשלב מסוים מצאתי את עצמי, ילדה בכיתה ג' שכותבת שיר על הרגע הצבעוני שבין סוף החיים לתחילת המוות, עומדת מול אמא שלה ומנסה להכחיש כל קשר לפיסת הנייר עליה נכתב השיר המדאיג הזה.

מאז ברחתי עם הכתיבה למקומות רחוקים ויפים, אבל מעולם לא לקחתי איתי אף אחד.כולם יודעים שאני אוהבת כתיבה, אבל כתיבה היא גם החיפוש המתמיד שלי אחר מי שאני באמת, הדרך שלי לברוא ולהרוס עולמות במגע של קצה עיפרון בדף, התשובות שאני מחפשת והתשובות שלעולם לא אמצא, ואולי גם מילים שלעולם לא אוכל לבטאן בקול. ולמרות זאת, אני קצת מפחדת שלעולם לא אצליח להשלים כתיבה של ספר אחד שלם או שאולי לא אצליח לעניין אף אחד מהאנשים על פני כדור הארץ.

בהזדהות עמוקה והערכה בלתי פוסקת,

אורי ש.

****

אני לירון, בת 13, בכיתה ח' מהמרכז.

לספרים שלך נחשפתי בגיל צעיר, יש לי אחיות גדולות שקראו את ספרייך ובתור ילדה קטנה שאוהבת לקרוא, תמיד חיפשתי עוד ועוד ספרים.

קראתי את רוב ספרייך המון פעמים, ואת הספר "עוד קיץ אחד", הראשון בסדרה מדהימה קראתי כבר עשרות פעמים (בביתי ישנו ספר מאחת המהדורות הראשונות שיצאו).

בתחילת 2017, יצא ספרך החדש "עד האופק", כמובן שקניתי אותו וסיימתי עוד באותו היום, הוא היה מעולה.

כשגיליתי שכתבת את "קיץ אחד ביחד" והוצאת אותו לאור, בכוחות עצמך, רק בגיל 16, התחשק לי לקום ולמחוא לך כפיים, להריע לך כי את מדהימה!!!

לסיכום, את מהממת, מוכשרת מאוד והסופרת הישראלית האהובה עליי. לא סופרת "למבוגרים", ולא סופרת "לנוער", פשוט סופרת. בבסיס, כולם סופרים, אני חושבת שאם המאמץ הוא אותו מאמץ, אם אוהבים את הספרים שלך במידה ככ רבה, (היו מקרים שרציתי להשאיל ספר שלך מהספרייה ובגלל יותר מדי ביקוש, לא יכולתי) השכר צריך להיות אותו שכר

אוהבת

לירון

*****

תמר

הספרים שלך הם מעולים והם מוכרים בכמות מטורפת אני קראתי את כל הספרים שלך מהסיפרייה חוץ מכמה בודדים (אני בונה על לקנות אותם)

את הסופרת הכי אהובה עליי (יש גם את ריק ריירדן אבל הוא סופר אז זה שונה)

אחרת לא הייתי קורא שום ספרים ישראליים בכלל, כי אין כאלה טובים בארץ.

אל תפסיקי לכתוב!!!!

תומר

****

שלום ליאת רוטנר;)
אני שירז מיכאלי, בחורה דתייה בת 16.
קודם כל רציתי לומר לך שאני מעריצה ענקית של ספרייך, אני באמת חושבת שבתקופה שלנו שמלאה סמארטפונים והרשתות החברתיות קשה מאוד לגרום לנוער לקרוא ספרים- ואת בין היחידים שמצליחים!!;)
בנוסף, בזמן האחרון רוב הספרים היפים באמת הם מתורגמים, ישנם סופרים ישראלים בודדים שמצליחים לכתוב ברמת הכתיבה העולמית ואני באמת מאמינה שאת כזאת! אז קודם כל תודה רבה על הכיף שאת מעניקה לי בלקרוא את ספרייך!!

חוץ מזה, מאז ומתמיד אני בעניין של ספרים, ובזמן האחרון חשבתי לנסות לכתוב ספר. רציתי לשאול האם יש לך עצות איך להתחיל או איך לכתוב בכלל.

תודה רבה!;)
שירז מ.

*****

שלישיית הספרים שלך "קיץ אחד ביחד" וההמשכים, ומעורב ירושלמי. קראתי אותם בסתר בשקיקה כשהייתי נערה חרדית בת 15 בסמינר, הם היו נקודת אור בשבילי וסיבה טובה להתחיל לחלום על חיים אחרים. היה בהם המון קסם ותקווה, הצצה לעולם אחר ועידוד להמשך הדרך הלא פשוטה. אז תודה.

שרי רוזנ.

*****

הי ליאת! אין על הכתיבה שלך והספרים שלך בעולם! את לא מבינה כמה שאני אוהבת! פשוט אף פעם לא נמאס לקרוא כל פעם מחדש!! שאלתי- את מוציאה את הספר בקרוב למכירה?! את האמת אני רוצה לקרוא בתור ספר ולא בחינם באינטרנט:)

שיר אופ.

*****

היי אני ואחותי מאוד אוהבות את ספריך

אני אחת לא קוראת כ"כ הרבה ובאמת הספרים שלך זה משהו מיוחד מאוד

מעורב ירושלמי ספר אדיר !

נעמה קו.

*****

היי ליאת:-)

קוראים לי הודיה ואני בת 16.

דבר ראשון, שתדעי שקראתי את כל הספרים שלך ונהניתי מאד. סדרת 'קיץ אחד ביחד' ו'הרמת מסך' הם ספרים מעולים, אבל 'מאלאדר' הרשים אותי יותר מכל. יש לך סגנון כתיבה שבאמת מתאים לפנטזיה, ואני מחכה כבר לספר השלישי בסדרה;-)

בכל אופן, מחמאות את בטח שומעת מספיק, אבל רציתי לבקש משהו שיחמיא לך לא פחות (נראלי):

מה דעתך לעבור על דברים שכתבתי ולתת ביקורת?

יש לי עבר מפואר בכתיבה, לשמחתי. אני כותבת כבר מכיתה ג' אבל את הספר האמיתי הראשון שלי כתבתי בכיתה ו', במסגרת סדנא עם הודיה בונן. אח"כ עברתי לכתוב גם שירים, פואמות ואפילו הייקו:-)

אני אעתיק לכאן שיר, ואשמח לשמוע את דעתך וביקורתך.

תודה על הזמן שלך:-)

הודיה ל.

*****

קראתי לא מעט מספריך, החל מהרמת מסך וזאבים וכמובן סדרת קיץ אחד ביחד והנגזרות שלה אין ספק שזה ספרים מדהימים שמתאימים לקהל שהוא לא רק נוער.

כל אדם יכול להזדהות במיוחד בגלל שמדובר בסיטואציות שיכולות להתרחש גם בעולמנו כמו גירושים אהבה וכ'ו

הספר האחרון שקראתי נכון לעכשיו הוא עד האופק שגרם לי להרגיש שונה ולחוות יותר רגשות אפילו מסדרת הספרים המקורית

מה שמיוחד בספרי נוער ובכלל בהגדרה הזו של ספרות נוער שלעומת כל סוגי הספרים תחום הנוער הוא גלובלי הוא משהו שכל נער ונערה חווים פחות או יותר אותו דבר

אהבות אכזבות מלחמות של מקובלים ולא מקובלים והרצון להיות אהוב ולהצליח בחברה מה גם שישנם יותר הרפתקאות שניתן לחוות בתור נער מאשר כמבוגרים או ילדים(מותח יותר את הגבולות)

זה טווח הגילאים שלרוב נהנה מחופש קצת יותר(פרט לזמן בית הספר) וזה גם מה שמוצג בספריך הנהדרים חווים כל כך הרבה רגשות ביניהם שמחה אושר כאב עצב אהבה אכזבה

הרפתקאות שונות עוטפות את הגיבורים

וגם נושא הכתיבה צריך להיות ברמה הכי איכותית כי הנוער הוא לא פחות משאר הגילים, ספרייך מצטיינים בזה זה מה שבטוח.

עומר אוקון

*****

מאלאדר קסם הקמע שלך היה ספר הפנטזיה הישראלי הראשון שקראתי ובזכותו גיליתי שיש ספרי פנטזיה ישראלים נהדרים.

זלאטה סוצ'ינין

*****

היי ליאת,

יש לי מליון דברים להגיד לך אז…

1:אני מתה על הספרים שלך!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אן הם פשות אלוהים!

2:בזכותך וביכות הספרים שלך אני התחלתי לקרוא ולכתוב!ו זה היה קשה לגרום לי לקרוא:)

3:וזה הכי חשוב הספרים שלך עזרו לי להבין את העולם שאני נימצת בו.אף פעם לא השתלבתי בחברה אבל הספרים שלך נתנו לי נקודת מבת ששונה אני לא אשקר שאני עכשו כן מישתלבת בחברה אבל עכשו יש לי כלי עזר.נ.ב אני כבר מתחננת עתיד של אירבוב של הדמויות בספרים שלך….

4:יש לי תפקה ליקרוא ספר טוב מיליון פעמים ברציפות וזה מה שכרה עים הספרים שלך חודש אני יושבת וקוראת 'הרמת מסח'שזה אגב אחלה ספר לומרות שסימתי אותו לפני חצי שנה…

5: קראתי 13 מתןך כול הספרים שלך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מתה עליך

אוריה כ.

*****

הכרתי את הספרים דרכך מאז שניצטלבו דרכינו. כל ספר שקראתי היה עולם שלם של דמויות ותוכן שלוקח אותך רחוק

כיום כמעט ואני לא קורא לצערי ועדיין קראתי את הספרים ונהנתי מהם ( למרות גילי )

תודה על הכתיבה נפלאה

שרון גולן

*****

אני מחכה כבר שיהי לי כסף לקנות ספר שלך  אני נורא אהבתי את מאלאדר  הוא מעולה מעולה מעולה ועשוי טוב הייתי שמח ללמוד ממך כתיבה יוצרת.

לילה טוב ושבת שלום

פאר צ.

*****

אני שילה, קורא שרוף שפשוט חולה על הספרים שלך… אני שמינסט ואני אחראי על כתיבת תסריט להצגת הסיום. אשמח לכמה טיפים ממך לגבי כתיבה כמובן בראש של נוער כמו שלנו 🙂

שילה א.

*****

אני מעריצה שלך ושל הספרים שלך בצורה מדהימה.
אם אני אראה ספר שלך בסטימצקי,
אני יעזוב את כל השאר בשביל ספרים שלך !
מה שאני הכי מעריצה זה האופן שבו התחלת בגיל כל-כך צעיר.
הייתי רוצה לשאול אותך כמה שאלות, אולי אפילו לדבר איתך גם באופן אישי אם זה יהיה אפשרי .
בכל אופן אני אוהבת את ספרי הנוער שלך בעיקר, צורת הכתיבה זה משהו שכל-כך נוגע , עזבי שאני תולעת ספרים לא קטנה , את הספרים שלך אני בעיקר בולעת.
חן מ.

*****
לא הפסקתי לחייך מהרגע שנכנסתי להרצאה שלך. זה היה מגניב ומהלב, וחשוב מאוד לדעתי לילדים עם חלומות גדולים, כמו הנוער הכותב.

פניתי אלייך כי גם אני כתבתי ספר (כתבתי כמה, בינתיים סיימתי רק אחד מהם) , וגייסתי די הרבה כסף (כמה אלפים. בשבילי זה הרבה) כדי להוציא אותו לאור. רציתי טיפים, אם יש לך, איך להגיע לקהל הנכון – בהנחה שהספר באמת ייצא , אני כרגע עורכת אותו – והאם תרצי לרפרף עליו בזמנך הפנוי ולהגיד לי מה דעתך.

קראתי את הספרים שלך כשהייתי בת 10, בערך, ועד אז הרעיון להיות סופרת היה בגדר משאלה בלבד, אבל מה שעשית הפיח בי תקווה די גדולה שזה אפשרי.

אז קודם כל – תודה! ושנית – לגמרי אבין אם אין לך זמן או כוח לקרוא עכשיו עוד ספר ארוך שבכלל לא הסתיימה העריכה שלו.

עדן א.

*****

רציתי לשתך אותך במשו אפעם לא יצא לי לקרוא ספרים תמיד המליצו לי לקרוא ספרים וזה לא היה בשבילי ופתאום לפני כשבוע נתקלתי בספרים שלך והתחלתי לקרוא .. שיניתי לי תחיים;)

מוריה בוזגלו

*****

ליאת שלום,

רציתי לספר לך משהו בנוגע לספר 'תנו לגדול בשקט',

בתי בת ה-14 קראה אותו ואתמול היא הגיעה אליי בערב וחיבקה אותי חזק

היא אמרה לי "אימא תודה שאת כזו אימא נפלאה"

ואז היא הביאה לי את הספר שלך ואמרה שהאימא שם הזכירה אותי והיא סוף סוף מבינה כמה דברים

שכנראה לי הצלחתי להסביר לה בעצמי

הספר התחבר אליה בתקופה מאוד לא קלה בחיים שלה עכשיו וכנראה משהו ביחסי האם-בת מאוד נגע לה

וזה ריגש אותי מאוד שהצלחת לפתוח לה את הלב ככה

כשאיתי היא כמעט לא מדברת…

אז תודה רבה על הספר

ועל הכתיבה הנפלאה שלך

תמשיכי!!!

אלונה

*****

קוראים לי שילת ואני רציתי להגיד לך שמאוד אהבתי את הספרים שלך  אהבתי מאוד את "החווה המיסתורית" וגם את "קיץ אחד ביחד" ואת "תנו לגדול בשקט" ו"מבצע מלכה" וביחוד את שני סיפרי "מלאדר" כרגע אני באמצע "זאבים" אני חייבת להגיד שגם חברה מאוד קרובה שלי שהיא קוראת את "אותיות" אוהבת את ספריך אני גם אוהבת לקרוא ספרים אחרים וקראתי רבים אחרים ואל שלך מאוד התחברתי…
מקווה שתכתבי לי תשובה בחזרה
שילת א.

*****

שמי גילי אני נערה. אני קראתי את הספר שלך "זאבים".
זה היה אחד הספרים הכי טובים שקראתי,
האופן שבו הדגמת את החיים האמתיים, בתוך סיפור,
מהרגע שיובל נהרגה, עד הסוף.
על הפסיכולוגית עדנה המשוגעת שניסתה לחרפן את כולם, על עלמה
הדמות הראשית שריגשה כל כך במסעה , על אביהן של יובל ועלמה הקשים מבחוץ,
אבל רכים מבפנים.
הספר הזה גרם לי להתרגש עד דמעות כמה וכמה פעמים.
ובגלל, שאת הסופרת הראשונה הישראלית שבאמת מאוד מאוד הצלחתי להתחבר אליה,
אשמח שתמשיכי את הספר, ותהפכי אותו לסדרה.
את מדהימה בעייני, הספר כל כך ריתק אותי, שקראתי אותו בפחות מיומיים.
אני מקווה למכתב חוזר,
תודה רבה על הקשבתך למכתבי,
גילי"

*****

היי ליאת, קוראים לי יונתן סרי ואני בן 17 ממודיעין,

קראתי לפני שבועיים את הספר החדש שלך עד האופק, ואהבתי אותו ממש, יש משהו בספרים שלך (קראתי כמעט את כולם) שסוחף אותך וגורם לך להרגיש כאילו אתה חלק מהעלילה ולא נותן לך להניח את הספר, כך שסיימתי את עד האופק תוך פחות מארבע שעות…

כבר כמעט שנה שאני מנסה לכתוב ספר בעצמי, ולא יודע איך לבנות אותו כראוי.

אני מניח שאת מקבלת מאות מיילים ביום מילדים ונערים כמוני שראו את המייל שלך ושולחים לך עותקים של הטיוטות שלהם, אבל אני מניח שאין מה להפסיד בלנסות…

בכל מקרה, צירפתי פה את הטיוטה הראשונית של הספר השלישי שלי, היא לא מאוד ארוכה או כתובה בצורה טובה, כי עדיין יש לי הרבה מה ללמוד, אבל כתיבה זה מקצוע ששמתי לב אליו בזמן האחרון למרות שאני קורא ספרים מאז ומתמיד, ובאמת הייתי שמח לעסוק בו.

אז אם יש לך עצות או הערות כאלו ואחרות אני ממש אשמח לשמוע!

בתודה מראש,

יונתן ס.

*****

**מייל מעוסקת בטיפול באמנות**

חברה שלי שעובדת במעון לנוער בסיכון סיפרה כי ביקשו ספר שלך ("קיץ אחד ביחד") להביא לנערה שעברה התעללות בבית משפחתה ולא הסכימה לדבר או לצאת מהחדר. הספר – זה הדבר הראשון שהיא הסכימה לקרוא ובעקבותיו  להמשיך במסע ההחלמה וההתמודדות. דרך הקריאה היא הצליחה לחזור מעט לעולם שלנו.

יש בספר הזה יכולות תרפויטיות 🙂

אלמונית

*****

בטוחה שכבר שמעת המון תודות מקוראים אבל בכל מקרה חשוב לי להגיד שאני מאוד אוהבת את הספרים שלך! את קיץ אחד ביחד,מאלאדר ובעיקר (דגש על בעיקר) את מעורב ירושלמי. אני משאילה את הספר הזה בלי הפסקה במשך שנים על גבי שנים והספרנית כבר התעייפה ממני אני אוהבת את צורת הכתיבה שלך ואיך שאת גורמת לי לבטל יציאות עם חברים ולאחר בבקרים בגלל שלא סיימתי את הפרק או שכן סיימתי, אבל החדש קורץ לי. וזאת למרות שכבר קראתי את הספר לא פעם ולא פעמיים ויודעת מצויין את הצעד הבא של הדמויות. לדעת לכתוב ספר ולגרום לאנשים לקרוא אותו זה יפה, אבל לגרום להם לחזור ולקרוא אותו כל הזמן זה כישרון:) העובדה שאת קיץ אחד ביחד כתבת בגיל 16 בזמן שאני קראתי אותו כשהייתי בת 15, פשוט מדהימה אותי כי אני מתלהבת ונהנית מכתיבה של 'בת גילי'(ואני עדיין בטווח הגילאים הזה).אני לא חובבת סופרים עבריים ובעיקר קוראת ספרים של סופרים מאמריקה,רוסיה,גרמניה וכו' אבל את אחת הסופרות האהובות עלי ודי מקור ההשראה שלי! תמשיכי להפתיע אותנו-הקוראים המסורים ולגרום לי לבטל יציאות עם חברים ולאחר בבקרים וסליחה שחפרתי

אילנה סו.

*****

קוראים לי נטע ואני מעריצה גדולה שלך ושל הספרים שלך, אני ממש מתחברת לסגנון הכתיבה שלך ולנושאים שאת בוחרת לכתוב עליהם ספרים, אני גם אוהבת לכתוב ואת ממש השראה בשבילי.

כל כך שמחתי שהוצאת עכשו את ״עד האופק״, קניתי אותו היום וממש עכשו סיימתי לקרוא אותו (שיא אישי חדש שלי) ושוב כמו תמיד הספר הזה בהחלט מצטרף לרשימת הספרים האהובים עליי, אני כל כך מתחברת לדמויות שם בעיקר לתותי, יש לי גם אח אוטיסט, ואני מאוד מאוד אוהבת את האופי שלה. אני מקווה שיהיה ספר המשך כי אני כבר לא יכולה לחכות, היה סוף פתוח מותח במיוחד (לפחות בשבילי)

נטע גרבר

*****

באמת שאת הסופרת האהובה עלי ואני ממש אוהבת את הכתיבה שלך ולמרות שאני כבר בת 18 יש לי כמעט את כל הספרים שלך חוץ מאחד או שניים הכתיבה שלך גורמת באמת לדמיין את הספר במציאות וזה רק גורם לרצות לקרוא עוד ! בחיים לא חשבתי שאני יאהב ככה לקרוא עד שבגיל 12 ככה קראתי את קיץ אחד ביחד ומאז פתחתי אהבה גדולה לקריאה !

קורל סלומון

*****

סיימתי את הספר לפני איזה חמש דקות! יואווו זה כל כך טובבב

את מתחננת לכתוב המשך? הלוואי שתכתבי המשך זה היה כל כך טוב!

בסוף החלטתי לא להגיש את העבודה כי זה היה מכריח אותי לקרוא ממש מהר ומהשנייה שהתחלתי ידעתי שזה ספר שצריך לקחת את הזמן כדי שהוא לא ייגמר לעולם, אבל הוא נגמר ועכשיו אני ממש עצוב חחח.

הסוף שכתבת היה כל כך מדהים

אני לגמרי מתכוון למצוא את כל הספרים שלך ולא להפסיק לקרוא !!

אני ממש מזדהה עם דן! אני חושב שכדאי לך להפיק סרט שמבוסס על הספר!!!

אם זה יקרה אני לגמרי מתכוון לעשות אודישן לדן חחחחח

אני תמיד אהבתי תיאטרון ודן לגמרי מתאר אותי!!

עצוב לי עכשיו שסיימתי את הספר

את סופרת ממש מדהימה ואני לגמרי מתכוון לקרוא את כל הספרים שלך!!!

תודה על חוויה מדהימה ^^

כפיר

*****

קוראים לי נועה , אני בת 16.5 ואני תלמידה בכיתה י״א.

קודם כל אני חייבת להגיד שאני מאוד מעריכה אותך על שני דברים

הראשון הוא הכתיבה המדהימה והמרתקת  שלך

והשני הוא העובדה שאת מצליחה לעסוק בתחום הזה וליצור אומנות שאנשים מזדהים איתה למרות המציאות העגומה בישראל מהבחינה הזאת והמקום הכל כך קטן שנותנים כאן לביטוי של אומנות.

וזאת הסיבה העיקרית שאני פונה אלייך, אני עוסקת בתחום המשחק – עוד תחום אומנותי שנזנח בארץ. אני בטוחה שבישראל יש המון אנשים מוכשרים שמתים לפרוץ ואני יודעת שאפשרי לעשות כאן משהו איכותי ואמיתי – יצירה עם כתיבה טובה , משחק טוב , השקעה ומחשבה אמיתית , משהו שנוכל להתגאות בו , להראות שלא רק בחו״ל אפשר…

אני יודעת שמהספר שלך זאבים אפשר לעשות סרט מדהים

נועה ה.

*****

הספרים שלך מעוררי השראה , כתובים בצורה מחכימה , מותחת ומרתקת ביותר!

בכל ספר ישנו מסר אחר כגון אהבת חינם , קבלת האחר , נתינה והכי חשוב היחד שנוצר בין אנשים אפילו כשהם ממש שונים את מוכיחה שאם רוצים מתחברים!

ספרייך הם גאווה למדינת ישראל והם כתובים בעיניי לא רק לנוער אלא גם לאנשים בוגרים כי הם משנים  קצת את המציאות העצובה של ירידות והעלבות שרוב האנשים נמצאים בה כיום ומעודדים להפסיק אותה וללכת בדרך אהבת החינם וקבלת האחר , כי אנחנו האחר והאחר הוא אנחנו!

הלוואי שתמשיכי לכתוב עוד ועוד ספרים מעוררי השראה מלאים בטוב לב ומסרים חכמים!

תודה לך על תבונה ואכפתיות אינסופית שמובעת בספרייך דרך הכתיבה הנדירה , המיוחדת והאופיינית רק לך!

בהצלחה מרובה בפרויקט, השם ישמור אותך אמן ואמן!

מעריכה מאוד! 🙂

בת אל

*****

את לא מבינה כמה טוב ושמחה את עושה לי במיוחד כי את הסופרת האהובה עלי ואני זוכרת בעל פה חלק מעד האופק, וזה החלק האהוב עליי בכל הספרים שכתבת.

אני מאוד מצטערת אם אני חופרת אבל אני מאוד מתרגשת. אני מאוד רוצה שתקראי סיפור אחד שכתבתי עם שני חברים שלי וגם התחלה של סיפור שלי שיש לע את כל הרעיון.

אגב את מאוד מאוד יפה (לא התחנפות).

אני מאוד מקווה שתעני לי,

ואני עדיין מחזיקה אצבעות שתעני לי ותקראי את המייל שלי.

ממני ובהמון אהבה,

נועה

אהבתי מאוד את הספרים שלך, במיוחד התחברתי ל"מלאדר".( גם כל השאר שקראתי היו טובים, למלאדר הכי התחברתי)

נתתי לאחי הקטן לקרוא את הסדרה הזו (יש לה רק שני ספרים או שפספסתי את השאר?) ומיד כשסיים את שניהם הוא שאל אותי איפה ההמשך, ולאט לאט התחיל למשוך אותו העולם הזה.

הספרים האלה באמת מאוד חשובים לנוער, בגלל שרוב הנוער לא אוהב לקרוא ספרים והספרים היחידים שהם קוראים הם בשביל יומני קריאה, עד שמוצאים ספר שנכתב בצורה מעולה בשביל נוער ומתחיל לעודד אותם לקרוא עוד ולעזוב קצת את הטלפון והמחשב.

הספרים שלך התחילו לגרום לי לקרוא יותר ספרים ישראלים, עד אז קראתי בעיקר של ג'יי קיי רולינג ושל ריק ריירדן, אבל אחרי שקראתי את הספרים שלך הבנתי שאני מפספס פה משהו טוב.

מאוד קל להתחבר לדמויות בספרים כי הן ממש כמו הנוער האמיתי (אבל בכל זאת, יותר טובות ממנו…).

אורי אפל

*****

קראתי את ספרך קיץ אחד ביחד (ואת שאר ספרייך, אבל הוא היה הראשון) לפני כמה שנים. אין לי משהו מדהים שאני יכולה לספר, אבל הספרים שלך מדהימים. התחברתי לדמויות וכל כך שיפפתי אותן אחת עם השנייה (תומר וענבל! כל כך!). לימדת אותנו, הקוראים, הרבה דרך ספרייך (איתי והספר בו הוא היה צריך לא לדבר. עד היום אני זוכרת שאסור ללחוש אם יש בעיה בגרון, וזה גרוע מלדבר רגיל)

דרך ספרייך את חושפת את הנוער לתופעות שקשות לעיתים (פנימייה, ציפיות גבוהות, חד הוריות וכו') אבל מרככת אותן בכתיבתך ואולי מובילה את הדמויות בדרך הלא נכונה, דווקא כדי ללמד את דרך הישר בה צריך ללכת, וכיצד להתמודד.

יובל ליכטמן

*****

אני קוראת את כל הספרים שלך את ממש מדהימה

שירה ח.

*****

כשהייתי בכיתה ט', כתבתי בעיתון "אותיות לילדים" בתור כתבת צעירה. וואו, חוויה מטורפת. זה נתן לי כל כך הרבה ברמה האישית- ביטחון עצמי, פיתוח של היכולות שלי, והכל במקצועיות מטורפת ובאהבה רבה תחת ניצוחה של העורכת שלנו, הלוא היא ליאת רוטנר, הסופרת. היא דאגה "להכניס" אותנו לראש של עיתונאים, לתת לנו תחושה של רצינות, מקצועיות, וגם המון המון כיף. פשוט היה אפשר לראות כמה שאכפת לה וחשוב לה שנצליח, לא רק בשביל העיתון, אלא גם בשביל עצמנו. ואם כתבה לא הייתה מספיק טובה, היא עזרה, ייעצה, ונתנה להבין שאנחנו טובים, ולא תמיד עומדים ברמה, אבל טובים, ושאסור להפסיק לנסות. וזה הצליח. בענק.

סימה יצחקי

*****

התלבטתי הרבה אם לכתוב לך את זה, אבל הבנתי שבעצם כתיבת ההודעה הזאת היא מעין הגשמה של חלום קטן שהיה לי – לשלוח הודעה לסופר/ת שאהבתי את הספר שלו/שלה.
קראתי השבת את "זאבים", ואני מרגישה מחויבת לדרוש מכל אחת מהחברות שיש לי לקרוא את הספר הזה!
הצלחת לקלוע בדיוק ברגשות של כמה מבני הנוער שאני מכירה, במיוחד עם עלמה, וזה היה מדהים לקבל הצצה לתוך הראש הזה.

זה פשוט… יש בספרים שלך פשטות מסוימת

שהרבה אנשים מעל גיל 20 שכחו שיש בבני הנוער

פשטות ותסבוכות

כי בני נוער הם גם יצורים מאוד מתוסבכים.

זה פשוט… בני נוער הם יצורים שהכל אצלם פשוט ומתוסבך. הם חושבים שהחיים שלהם הכי קשים בעולם, למרות שהאמת היא שאין שום דבר מיוחד. הם דומים מאוד ושונים מאוד, ואת מצליחה להראות את כל הבלבול הזה בספרים שלך.

את מצליחה להיכנס לראש שלנו

אני לא בטוחה שאני מצליחה להעביר את המחשבות שלי בצורה טובה…

הדר בן איטח

*****

אני מעריצה גדולה שלך

אני בת 14 וקצת

קראתי את כל הספרים שלך חוץ ממאלדר (לא שמעתי עליו עד עכשיו ואני אחפש אותו)

אני קרובת משפחה של חיים קורן… אבא שלך מכיר אותו… אולי בשם משפחה אחר?? כששמעתי שהוא מכיר את אבא שלך רציתי שהוא איכשהו יביא לי חתימות שלך על הספרים שיש לי (קיץ אחד ביחד ושני ספרי ההמשך, חיים משלנו) אבל הם כבר לא שומרים על קשר… כמה חבל! אשמח אם תעני לי ו/ תאשרי את בקשת החברות שלי…

נועה לוין

*****

רק רציתי להגיד שמאוד אהבתי את הספרים שלך בצעירותי (לפני גיל 20)  וסגנון הכתיבה היווה לי השראה לספר הראשון שכתבתי..

עוד לא יצא לאור
רק בשנה האחרונה התחלתי לאזור אומץ ולפרסם
פרסמתי בקבוצות כתיבה שונות בפייסבוק סיפורים קצרים שכתבתי

ואני כותבת מגיל 17…

ספיר כהן

*****

אני כותבת את ההודעה הזו באיחור כי לא היה לי זמן למחשב מאז יןם ראשון..

רציתי לומר שההרצאה שלך הייתה מדהימה. נהניתי לשמוע אותך. את קסומה ומקסימה ואני שמחה שיצא לי לשמוע את הקול והאדם מאחורי הספרים שגרמו לי להתחיל להיות קוראת.

תודה רבה לך!

רייצ'ל אליזבת

*****

שלום ליאת ! קוראים לי מעין , בכיתה ו' קראתי לראשונה את קיץ אחד ביחד (היום אני בי'ב) ומאז פשוט התאהבתי בספרים שלך ובסגנון הכתיבה שלך ! את קיץ אחד ביחד קראתי 7 פעמים , ובכל פעם אני מרותקת, צוחקת ומתרגשת מחדש !

גם את שאר הספרים שלך קראתי כמה פעמים ופשוט נהנתי בטירוף !!

אז קודם כל תודה רבה על שעות של קריאה מרתקת ואני מקווה שאף פעם לא תפסיקי לכתוב , את מדהימה..

מעיין ע.

*****

שלום קוראים לי טל ואני קראתי הרבה מין הספרים שלך. אני אוהבת לקורא ולכתוב והחלום שלי זה להפוך את הספריים שלך  לסדרות. אני אומנם רק בת 14 אבל אני מרגישה שהחיים שלי בורחים לי בין האצבעות ואני לא עושה כלום ,אז מצאתי את האמוץ שלי וכתבתי לך את המכתב הזה. אני יודעת שאני כנראה לא הוכל לביים סדרות לספריים שלך אבל אני רוצה שתדעי שהספרים שלך מעולים ואני מקווה שלא תפסיקי לכתוב אף פעם… האמת שהספרים שלך גרמו לי לכתוב! לסיום רציתי לשאול אם חשבת אי פעם להפוך את הספרים שלך לסדרה? (כמו הסדרה של קיץ אחד ביחד הרמת מסך וכ'ו…)  והאם אני יכולה לשלוח לך קטע מהסיפור שאני כותבת?

טל ר.

*****

רציתי להודות לך על ההרצאה שלך היום בכנס "נוער קורא".

ההרצאה הייתה מרתקת, מצחיקה, מעניינת, וכמובן- לימדה אותי מוסר השכל מאוד גדול ומשמעותי.

ולא רק זה, לאחר מכן זכיתי גם לפגוש אותך ולדבר איתך על הספרים המרתקים שלך.

או, אני גם מחכה בקוצר רוח לקרוא פרקים מהספר החדש שלך שאת מתכננת לשלוח לרובנו באיימיל!

אז תודה רבה לך על הרצאה מקסימה, מקווה שהיה לך כנס מהנה.

קארין רוש.

המדינה עושה הפרדה בין סופר "סוג א" לסופר "סוג ב'". או במילים אחרות, המדינה לא סופרת ממטר את סופרי הנוער.

אני אגיד לכם את האמת, אני לא קורא ספרים בכלל, אבל מקומם אותי שיש עדיין הפרדה כזאת.ליאת, אם תפתחי עצומה, אני אחתום, זה המעט שאוכל לעשות.

מאיר רייכמן

*****

להיות סופרת נוער זה יותר קשה בהרבה מובנים בימינו. לכתוב למבוגרים אפשר לשים מה שבא לך מבלי לושוב פעמיים גם אם זה בעיני לא אומנות לפעמים ועבר טעם גבול הטוב…. ספר לנוער צריך לעבור דרך מבוגרים ממונים אם זה הורים, בני משפחה, מחנכים ואחרים וגם אישור הנאה מהקוראים הצעירים של ימינו….

אני לא קוראת בעברית ספרי "מבוגרים" כי רובם לא לטעמי…הדמויות חשוכות ומדכאות ונותנות הרגשה שכולנו ככה בארץ…

ספרי "מבוגרים" ישראלים שקראתי הם מהעבר הרחוק מאוד.

ספרי הנוער והילדים לעומת זאת תמיד היו איכותיים בישראל.

אבל פה בדיון יש משהו אחר- המציאות העגומה בה שמים ממומונים שאין להם כל קשר לנושא עליו הם ממונים, שאינם תמיד בדיוק אינטיליגנטים וכאן זה משהו שמזלזל בתרבות הספרות, באומנות מיוחדת לאוכלוסיה חשובה של דור העתיד ואם ככה הוא נשמע הספרים יהיו אפילו יותר רדודים, עם שגיעים וקוי סיפור ילדותיים והילדים שלי (שעוד לא נולדו) בעתיד יקראו רק ספרי נוער ישראלים רק מהעבר והרבה אנגלית….

וכשאני כותבת את זה צצים לי ספרי ילדים/נוער שקראתי והיו מזעזעים מבחינת כתיבה וקו עלילה וזה בלי קשר לעריכה הלשונית….התלהבתי מהם כי הם פנטסיה וזה ז׳אנר שישראלים רק בעשור האחרון נכנסו אליו ומי שבאמת טוב לא ממשיך לכתוב בסגנון או השאיר אותנו 25שנה בלי ספר אחרון (למשל טרילוגיית הלויתן מבבל שאין לה סוף עדיין! 😢).

עידית מרקוס

*****

היי ליאת. אני רוצה להגיד שהספרים שלך פשוט מקסימים! קראתי כמעט את כולם, וזה אפילו לא משנה הגיל. אני בת 20 ואני בטוחה שגם אם בגיל 30 את תוציאי ספרות לנוער אני אקרא אותה. את כותבת מדהים, מרתק, מותח, לספרים שלך יש מסר, הם מלמדים אותנו על החיים ועל העתיד.

למשל הספר "חיים משלנו"- ספק מקסים! לפני הצבא קראתי אותו ואין ספק שזה עזר.

הספרים שלך מלמדים על המון דברים- קבלת האחר, התבגרות, חברויות, כל מיני דברים שכל אדם חווה בחייו.

אני אגיד את האמת. אני מאוד מסובכת בספרים. קשה לי עם כתיבות מסוימות ועלילות מסוימות. אבל, אם אני שומעת שיש לליאת רוטנר ספר שיצא, אני הולכת לקנות אותו בלי שאלה. כי אין סיכוי בעולם שלא אוהב את הספר

בקיצור, תודה לך, את סופרת מדהימה

שירה ת'

*****

אני קראתי את הספר, והוא פשוט מדהים. הוא ריתק אותי! כמו אך ספר שהחיים לא קראתי. הרגשתי שאני פשוט שוקעת בזה, רק אתמול רכשתי אותו וקראתי בו 82 עמוד, ועכשיו כבר סיימתי. אף ספר לא עניין אותי ככה. את מוכשרת ואת הסופרת האהובה עליי מעכשיו. נ.ב שמתי לב שכתוב שזה ספר ראשון. אז יש עוד המשך לספר "סודות"?

אוריה כהן

*****

היי ליאת, קוראים לי דניאל ואני בן 16, בגיל שבו את היית כשפרסמת את ספרך הראשון. גם אני כותב סיפורים קצרים ואפילו התחלתי ספר באורך מלא למרות שבינתיים כתבתי ממנו רק שני עמודים. אני נתקל בכמה קשיים במהלך הכתיבה ורציתי לשאול אותך מתי גילית שאת אוהבת לכתוב ואיך את מתמודדת עם קשיים?

אני אשמח אם תוכלי לחזור אליי.

דניאל רו.

*****