התחילו לכתוב.
פשוט התחילו לזרום עם כל מה שעולה בכם ולשחרר אל הנייר, בלי צנזורה. תנו לעצמכם את המרחב ואת החופש לכתוב את כל שעולה בכם, בלי חשבון. הקפידו שהיד תהיה בתנועה בכל הזמן שהקצבתם לכך מראש. אפשר להתחיל בחמש דקות ומשם לעלות בהדרגה לפי התחושה.
במהלך הזמן שהקצבתם לכם, אל תעצרו אפילו לרגע. גם לא כדי לחשוב. גם לא כדי לקרוא את מה שכתבתם. בטח לא כדי לערוך את עצמכם ולסגנן את מה שיוצא מכם. המטרה היא לאפשר ביטוי למחשבות הראשוניות, הבתוליות והטהורות ביותר העולות בכם ולכתוב אותן כפי שהן. און ליין. בלי חרוזים. בלי גינונים. בלי מילים יפות.
אם אין לכם מה לכתוב, תבטאו את העובדה שאין לכם מה לכתוב על הנייר: "אין לי מה לכתוב אין לי מה לכתוב…", עד אשר יהיה לכם מה לכתוב. אל תנסו לשלוט בתהליך. אל תנסו אפילו להבין מה אתם כותבים. פשוט תכתבו. אל תמחקו. אל תכתבו בצורה מובנית ומסודרת כאילו שיש לכם שוליים אלא תגלשו לאן שבא לכם!
אל תהיו עקביים. אל תסיימו משפטים שהתחלתם אם כבר עולים בכם משפטים חדשים. טקסט קטוע זה נפלא, זה מושלם. לעיתים המחשבה שלנו מהירה מהיד, אז אל תנסו להדביק מחשבה "ישנה" עם העט אלא קיפצו למחשבה החדשה שנכנסה למודעות שלכם. תרגישו חופשי לכתוב בכל רגע ורגע בדיוק מה שעולה בכם, באותו רגע, מבלי להיות נאמנים לסיים משפט כתקנו. באותה מידה, אל תהיו מחויבים ובטח אל תתעקשו למצות נושא מסוים. תרגישו חופשי לגלוש מנושא לנושא, בדיוק באופן בו המיינד שלנו קופץ לו מנושא לנושא.
אל תפסיקו – אין צורך בפסיקים, נקודות, סימני קריאה ומבנה דקדוקי נכון של משפט. תרשו לעצמכם לכתוב בכתב חרטומים, בגדלים שונים, לעשות שגיאות וגם ליהנות.
אל תחשבו מידי, אל תהיו הגיוניים. אין היגיון באינטואיציה. יש רק אמת. תהיו מחויבים לאמת שלכם בכל רגע מחדש. אל תנסו אפילו להבין מה אתם כותבים, הרשו ליד לכתוב אתכם. ככל שתשמרו על פתיחות וככל שתתאמנו בכך יותר, תופתעו לגלות כמה היא עצמאית.