עוד מכתב מחמם לב על "זאבים" – הפעם מגילי כהן המתוקה:

"שלום רב,
שמי גילי אני נערה. אני קראתי את הספר שלך "זאבים".
זה היה אחד הספרים הכי טובים שקראתי,
האופן שבו הדגמת את החיים האמתיים, בתוך סיפור,
מהרגע שיובל נהרגה, עד הסוף.
על הפסיכולוגית עדנה המשוגעת שניסתה לחרפן את כולם, על עלמה
הדמות הראשית שריגשה כל כך במסעה , על אביהן של יובל ועלמה הקשים מבחוץ,
אבל רכים מבפנים.
הספר הזה גרם לי להתרגש עד דמעות כמה וכמה פעמים.
ובגלל, שאת הסופרת הראשונה הישראלית שבאמת מאוד מאוד הצלחתי להתחבר אליה,
אשמח שתמשיכי את הספר, ותהפכי אותו לסדרה.
את מדהימה בעייני, הספר כל כך ריתק אותי, שקראתי אותו בפחות מיומיים.
אני מקווה למכתב חוזר,
תודה רבה על הקשבתך למכתבי,
גילי"

(מכתב חוזר נשלח כמובן)
אגב, ילדים שאוהבים מאוד לקרוא ומנסים גם לכתוב מוזמנים בהחלט אל סדנאות כתיבה הפרטיות שלי, כדי לגלות איך יוצרים סיפור שהם אוהבים. עם הדברים שיוצאם תחת עטם בסדנה -הם מגלים הרבה על עצמם ועל יכולת הדימיון המופלאה שיש להם.

6


2 מחשבות על “

  1. זאבים… השם כל כך קולע וכל כך נכון.
    אני לפחות הרגשתי שבמקום שאני אקרא את הספר, הספר קרא אותי.
    הספר הבין אותי, סיפר עלי הראה לי שגם אני בסופו של דבר- זאב.
    מאד הופתעתי מתגובתי, במקום להכחיש הכל ולהחזיר את הספר למדף ולסכם אותו ב"ספר יפה"
    נשארתי מלאת מחשבות לגבי.
    אני מודה לך על חוויה פסיכולוגית מצמררת ומעט קריפית.

    אהבתי

  2. היי ליאת, קראתי את הספרים שלך, את ממש כותבת יפה. במיוחד אהבתי את הספר מעורב ירושלמי, זה ממש היה מצחיק! אני ממש מקווה שתמשיכי לכתוב על נעמי ומתן. זה ממש דווקא מסקרן אחרי חיים משלנו.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s